Additionally, paste this code immediately after the opening tag:

מה זה יוד ולמה הוא
כה חשוב לבריאות?

יוד הוא מינרל שנמצא באופן טבעי במי הים, בחי ובצומח. מולקולות היוד מתאדות ממי הים אל האויר ושבות לאדמה במי הגשמים. זו הדרך בה היוד מגיע אל הצמחים, ומשם אלינו בני האדם בעלי החיים.
ליוד יש השפעה ניכרת על תפקודה של בלוטת התריס, שמייצרת מספר הורמונים חיוניים לקצב חילוף החומרים, לקצב הגדילה ולהתפתחות הקוגנטיבית: הורמון התירוקסין והורמון הטריודותירונין.
מחסור ביוד עלול לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס, ולהפרעות שונות נוספות.

בנוסף, צריכה מבוקרת של יוד חיונית עוד בשלב הכנת הגוף להריון, ובמהלך תקופת ההיריון והלידה ולאחר מכן במהלך תקופת ההנקה כדי להבטיח התפתחות תקינה של העובר והרך הנולד.
חוקרים מניו־זילנד שבדקו את השפעת תיסוף היוד על היכולת הקוגנטיבית של נערים צעירים עם מחסור בינוני ביוד, מצאו כי תיסוף היוד הביא לשיפור התפקוד הקוגנטיבי.
במחקרים אחרים שבוצעו מספר שנים לאחר מכן,
נמצא קשר ישיר בין צריכת יוד נמוכה אצל נשים במהלך ההריון לבין פגיעה בהתפתחות הקוגנטיבית של ילדיהן.

הבעיה בישראל - מחסור ביוד

הידעת

על פי סקר ארצי רחב היקף שפורסם בשנים האחרונות, ונעשה בשיתוף קופת חולים מכבי, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון ובית החולים ברזילי, בקרב כ- 1,000 ילדים ולמעלה מ- 1,000 נשים הרות ברחבי הארץ, עלה כי קיים בארץ מחסור משמעותי של יוד בתזונה.

בעבר חשבו שמחסור ביוד נפוץ רק בארצות העולם השלישי אולם בשנים האחרונות מחקרים מראים שגם בעולם המערבי, עקב מחסור בתזונה מאוזנת, אכילה של מזון מתועש עלול להיווצר חסר במינרל זה.

עוברים שנחשפים לכמויות יוד שהן מתחת לרמה המינימלית המומלצת, בייחוד לפני השבוע ה -14 להיריון, עלולים לחוות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות איי קיו.

9 מתוך 10 דגימות של נשים בהיריון מצביעות על מחסור ביוד. הסקר נערך ב-229 יישובים ברחבי הארץ וכלל מדגם מייצג של אוכלוסיות בישראל: ערבים, יהודים חילונים ויהודים אורתודוקסים.

הידעת

מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים שאפילו מחסור קל במהלך ההיריון, הינקות והילדות עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למוח ולמערכת העצבים המתפתחים ולהפחית את היכולת השכלית של ילדים בגילאי בית הספר ובשלבים מאוחרים.

נכון להיום, כ- 80% ממי הצריכה וההשקיה בין אשקלון לנהריה (היכן שמרוכזת רוב האוכלוסיה) הם מותפלים. תהליך ההתפלה הנהוג בארץ עלול לחשוף את הציבור למחסור ביוד כיוון שבשיטת האוסמוזה ההפוכה מוּצאים ממי הים כמעט כל המינרלים.

מאחר שהמלח בעולם (ובישראל בפרט) כבר כמעט ואינו מועשר ביוד, אחוז ניכר של אזרחים עלול לסבול ממחסור ביוד.

ישראל נמנית על המדינות עם צריכת היוד הנמוכה ביותר בקרב נשים בהיריון.

המסקנה מסקר היוד הארצי:

"השכיחות הגבוהה של מחסור ביוד בישראל היא בעיית בריאות ציבור רצינית ומקור לדאגה קלינית. מטפלים צריכים להמליץ על נטילת יוד מספקת בזמן ההיריון וההנקה"
(מתוך סקר היוד הארצי - 2017 בשיתוף קופת חולים מכבי, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון ובית החולים ברזילי)

"היוד הוא חומר מזין וקריטי לבריאות נאותה בכל שלבי החיים, במיוחד טרם ובמהלך היריון ולמניקות, לצורך התפתחות תקינה של מח העובר והיילוד" (מתוך אתר משרד הבריאות)

"חסר ביוד עלול לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס ועקב כך, לפגוע בהתפתחות הקוגניטיבית של העובר. הצריכה המומלצת של יוד בהיריון ובהנקה בדיאטה ובתוספי מזון הינה 250 מק"ג ליממה" (מתוך נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בישראל בנושא תוספי תזונה והרגלים בהיריון מס' 29 פברואר 20)

"מחסור ביוד הוא הגורם השכיח ביותר בעולם להתפתחות שכלית לקויה. הפרעות של מחסור ביוד עלולות לגרום גם לתת-פעילות של בלוטת התריס, עיכוב בגדילה הגופנית ובהתפתחות השכלית (קרטניזם) הנובע ממחסור חמור ביוד במהלך ההיריון. (ד"ר יניב עובדיה, תזונאי-דיאטן רפואי מוסמך וחוקר יוד)

איך מחסור ביוד משפיע על הבריאות?

נשים בהריון: נשים בהריון זקוקות לכמויות גדולות יותר של יוד, שחיוני למהלך הריון תקין ולהתפתחות תקינה של העובר.

חוסר ביוד, בעיקר אצל נשים, עלול לגרום גם להגדלה של בלוטת התריס (גויטר) – שמנסה לפצות בדרך זו על החוסר כדי לשאוב יותר יוד מהדם.
בעקבות הגויטר יכולים להיווצר קשרים או אפילו לחץ מקומי על קנה הנשימה או הוושט.

נשים מניקות: היוד מהווה רכיב חיוני בהורמוני בלוטת התריס, אשר חינויים לתהליכי מפתח בגופנו כמו בניית חלבונים ושמירה על התפקוד התקין של המוח, השרירים, הלב, הכליות ובלוטת יותרת המוח של האם ושל התינוק.

ממאי 2017 ממליץ משרד הבריאות ליטול תוסף שמכיל 150-250 מיקרוגרם יוד לפחות, חודש לפני ההריון ובמהלך כל תקופת ההריון וההנקה. זאת בעקבות סקר שמצא מחסור ביוד בקרב נשים בהריון בישראל.

ילדים: חוסר ביוד עלול לגרום לעיכוב התפתחותי, גופני ומנטלי, ובמקרים קשים שאינם מטופלים גם לפיגור. לכן כל תינוק שנולד בארץ עובר מיד בדיקת תפקוד של בלוטת התריס.

מבוגרים: מחסור ביוד עשוי לגרום לעייפות, לעלייה במשקל, לעלייה ברמת הכולסטרול, לעצירות וליובש בעור.

מהו המינון המומלץ של יוד?

כמות צריכת היוד היומית ע"פ משרד הבריאות

קבוצת גיל
כמות יוד ליום (מק"ג)*
ילדים (1-8 שנים)
90
ילדים (9-16 שנים)
120
מבוגרים
150
נשים הרות
220
נשים מניקות
290

* על פי הקצובה התזונתית הישראלית והאמריקאית

אילו מזונות מכילים יוד?

מזונות רבים מכילים יוד אבל לא כולם מספקים את הקצובה היומית המומלצת,
המזונות העיקריים בהם ניתן למצוא יוד:

מזון מהים

דגי ים, אצות, סלומון, קופסת סרדינים, רול סושי

מוצרי חלב

גביע יוגורט, גבינה לבנה, גביע שמנת, כוס חלב בקר לשתיה

מלח מיודד עשיר ביוד

(כפית אחת (5 גר') = כל הכמות המומלצת ליום - 150 מק"ג)

ביצים

ביצה אחת= 17 מק"ג יוד

מדברים על יוד ברשת

אתם שואלים והמומחים עונים:

רמה נמוכה של יוד בתקופת העוברות יכולה להשפיע על הארות תחלואה כגון מחלות קרדיו-וסקולריות, סוכרת ותסמונות מטבוליות המופיעות לרוב בעשור הרביעי או החמישי בחיים.

כמו כן, חסר ביוד עלול להוביל לחוסר מיצוי הפוטנציאל המוחי שבא לידי ביטוי בירידה במדד האיי קיו. חשוב להבין שבמהלך ההיריון העובר ניזון בלעדית מתזונת האם, דרך השליה. כך שכל חוסר תזונתי של האם ישפיע מיידית גם על העובר ועלול ללוות אותו כאדם בוגר.

המקורות העיקריים ליוד במזון הינם: אצות ים, דגי ים (ופירות ים), מוצרי חלב (בעיקר חלב ניגר) וביצים.

אנשים הנמנעים מדגים וממוצרי חלב, נשים בגיל הפוריות ובייחוד לאלה המתכוננות להרות, נשים הרות ונשים מניקות.

מחסור ביוד עלול לגרום לתסמינים שונים כגון עייפות מוּגברת, חולשה, יובש בעור, עצירות, שיבוש במחזור החודשי, עלייה במשקל ואי־סבילות לקור. מחסור כרוני ביוד עלול להתאפיין גם בנשירת שיער, צרידוּת, הפרעות בזיכרון לטווח קצר, חשיבה איטית, יתר ושמנים בדם, עיכוב בהיקלטוּת להיריון ודיכאון. במידה שהופיע אחד או יותר מתסמינים אלו, יש להתייעץ עם רופא ולהיבדק.

מחקרים גילו שיש לבצע מדידות ריכוז יוד בדגימות שתן במשך 10 ימים רצופים לפחות בכדי להעריך את צריכת היוד האישית שלנו. צריך כל כך הרבה דגימות שתן, כי יוד מתפנה דרך הכליות בטווח של שעות בודדות מהארוחה האחרונה שלנו שהכילה יוד ופחות מ- 10 דגימות בד"כ אינן משקפות את הצריכה האינדיבידואלית האמיתית.
יוד גם מתפנה במהירות מהדם (לפעמים תוך שניות). זאת אומרת שנכון להיום בדיקות יוד בשתן ובדם אינן יעילות למדידה של צריכה יוד באדם בודד (משתמשים בהן בד"כ למדידת מצב צריכת היוד בקבוצות גדולות של אנשים ולצרכי מחקר בלבד)
על מנת להעריך את מצב משק היוד שלנו ניתן לפנות לדיאטן קליני/תזונאי מאושר משרד הבריאות שיכול, באמצעות תשאול ולמידת ההרגלים שלכם, להעריך את סטטוס משק היוד ובהתאם להמליץ על מינון.

ליוד תפקיד משמעותי בהתפתחות הקוגניטיבית בהריון, בינקות ובילדות. ברזל, לעומתו, משפיע על מטבוליזם של דופאמין אשר לו השפעה חזקה על יכולת ריכוז, זיכרון, מוטוריקה ועוד.

ניתן לקנות מלח מועשר ביוד, אולם מלח שולחן רגיל אינו מכיל יוד. בישראל אין חקיקה או תקנות המחייבות העשרת מלח ביוד, כפי שיש במדינות אחרות. כמות היוד הנצרכת ביום מושפעת הן מהמזון והן מהמים שאנו צורכים ומומלץ להתייעץ עם רופא או דיאטן על מנת למנוע מחסור ביוד.

המשפט אינו מדויק. תכולת יוד במקור מים יכולה להוות אינדיקטור לתכולת יוד באדמה ומכאן לשרשרת המזון באזור. בתהליך ההתפלה המקובל בישראל (אוסמוזה הפוכה) נותר ריכוז אפסי של מינרלים, ובינהם יוד, במים המותפלים. לכן, למרות שהים מהווה מקור טוב ליוד, ריכוזו יורד לרמה אפסית לאחר ההתפלה.

על פי בדיקות ומחקרים יוד אינו גורם לאלרגיה. לעיתים משתמשים בבדיקות רפואיות ביוד כחומר ניגוד ובעיקר כאשר מזריקים את החומר לאדם מתקבלות תופעות לוואי ותסמינים הדומים לתגובה אלרגית אולם הם קשורים כנראה לצמיגות חומר הניגוד.
על כל פנים, כאשר עבור מטופלים בעלי אלרגיות או כאשר מתקיים חשש לתגובה אלרגית עם נטילת התכשיר יש להתייעץ עם רופא.

קשריות ("גושים") בבלוטת התריס יכולות לנבוע ממספר גורמים, כולל מחסור כרוני של יוד בתזונה שלנו. לרוב, גושים אלה אינם יוצרים בעיה בריאותית אולם הן כן יכולות להיות סרטניות, להפריש עודף של הורמוני בלוטת התריס, להפעיל לחץ על קנה הנשימה או להוות הפרעה למראה החיצוני. לכן, חשוב לאבחן אותן בזמן. במקרים מסוימים, מוּצעת כריתה המובילה לתת פעילות קבועה. כנראה שאמהות ישראליות שעברו לידה אחת ומעלה נמצאות בסיכון מוגבר️ לפתח קשריות. במחקר רפואי בארץ התגלה שגם מעט מדי יוד בתזונה מגדיל את הסיכון לקשריות בבלוטת התריס.
בנוסף, סקר לאומי נרחב הראה שלרוב הנשים ההרות בישראל חסר יוד בתזונה. במקרים מסוימים, תיקון צריכת היוד יכול למנוע או לעכב התפתחות גושים אלה. במחקר מסויים אפילו נמצא שהם יכולים להיעלם לאחר שנים רבות של תוספת יוד לתזונה, אך בכל מקרה יש להתאים את התזונה עם תזונאי/ת מוסמך/ת ברישיון משרד הבריאות. זה חשוב כי חשיפה מהירה לרכיבי תזונה מסוימים עלולה לשבש את פעילות הבלוטה.

המידע באתר מוגש כשירות לציבור על ידי חברת כצט.

שירות לקוחות 1-700-500-220